חנית ובטחון בע"מ נ' לבינזון

פסק דין

לפני תביעה שטרית שהחלה בהגשת 3 שיקים לביצוע בלשכת ההוצל"פ בתל אביב במסגרת תיק

01-10395-67-4.

מדובר בשיקים שנמשכו מחשבונו של הנתבע, 2 מהם סכומם 1800 ₪ ואחד סכומו 1150 ₪. זמן פירעונם של השיקים הוא החל מיום 21.11.97 ועד 20.12.97.

השיקים נמשכו לפקודת חברה בשם "שרון מערכות", מגב השיקים ניתן ללמוד כי שרון מערכות הסבה וכנראה מסרה אותם לתובעת שהיא חברה העוסקת בין היתר ברכישת שיקים, סליקתם ומתן מידע כלכלי בעניין זה.

יובהר כי לנתבע אין שום טענה שטרית המצריכה דיון למעט טענה בדבר זיוף חתימתו על גבי השיקים ולכן רק בכך יתמקד פסק דין זה.

התובעת מתבססת על תצהירו של מר מוריס מלכה אשר טוען כי השיקים הועברו מחברת שרון מערכות כנגד תשלום תמורה, הוצגו לבנק הנמשך וחוללו רק מהטעם שלא היה בחשבון כיסוי מספיק.

מר מלכה ציין כי על סמך מידע שיש לתובעת, הנתבע ביצע עוקץ, פיזר שיקים, קיבל סחורות ושירותים ועזב את הארץ.

חקירת הנתבע הייתה מאד מסורבלת, הוא כמעט ואיננו שולט בשפה העברית, מתורגמן לא הובא ולא התבקש ולא היה מנוס אלא להיעזר באשתו של הנתבע אשר שולטת במידה סבירה בשפה האנגלית וכך נוהלה החקירה.

עדות הנתבע הייתה בעייתית גם היא, כשכבר ניתן היה להבין מה השאלה ומה התשובה, הסתבר שהנתבע איננו יודע ואיננו זוכר פרטים שונים כגון שמות מעסיקים ונסיבות הוצאת פנקסי השיקים ורישום פרטיו עליהם, הוא לא ידע לומר מדוע ליד שמו הוסף גם השם "בית הרוסים".

הנתבע טען שפנה למשטרת חדרה ברם לטענתו לא הצליח להסביר שם את גרסתו ולא קיבל לידיו שום מסמך.

ב"כ הצדדים סיכמו ופסק הדין ינומק באופן תמציתי ובהתאם לרוח תקנה 214 ט"ז לתקסד"א.

הכלל הוא כי המוציא מחברו עליו הראיה. בדיני שטרות וברוב המקרים עובר הנטל דווקא לנתבע ברם לא כאשר נטענת טענת זיוף. הנטל להוכיח חתימתו של עושה/מושך השטר המהווה בסיס לחבותו השטרית רובץ הנטל לפתח הטוען זאת קרי לפתחה של התובעת.

בית המשפט איננו עושה את מלאכתם של הצדדים, התובעת איננה סתם "אוחז בשטר" אלא גוף המכיר מזה שנים רבות את עולם השטרות ולמצער משנת 1986 (על פי עדות מר מלכה), יש להניח כי התובעת מכירה גם את טענות החייבים ו"הקומבינות" מאחוריהן הם מסתתרים לעיתים. השיטה ידועה ובכל זאת כנראה שמצליחה לא פעם.

התובעת מגיעה לבית המשפט ומנסה לשכנע כי יש לקבוע שהשיקים חתומים ע"י הנתבע על סמך ראיות "נסיבתיות". ניחא כשאין שום אפשרות אחרת להוכיח תביעה ברם במקרה דנן מדובר בחברה שלטענת מר מלכה נותנת גם "מידע", לא רק זאת אלא שהיא טוענת שיש בידה מידע היכול להוכיח עוקץ מצד הנתבע רק שמידע כזה לא הוצג ולא הוגש.

התרשמתי שלנתבע שלל תיקי הוצל"פ בגין שיקים רבים ש"סיבכו לו את החיים" לטענתו ובכולם הוא טוען אותן הטענות. מתיקים כה רבים ניתן היה לדלות לא מעט פרטים ביחס לשיקים, הבנקים הנמשכים, סדרות השיקים, תאריכי הפירעון, כתובות ופרטי הנתבע על גביהם, צורת החתימות על גביהם, חוות דעת או דוגמאות חתימה שאולי הוגשו באיזה מהתיקים וכיו"ב.

לא מלאכה קלה היא אבל זהו הנטל הרובץ על תובע שטרי שצריך להתמודד עם טענת זיוף.

התובעת לא הציגה ואף לא ביקשה צו שיאפשר עיון והצגה של דוגמאות חתימה, העתקי שיקים מתיקים אחרים, דפי חשבון ודוגמאות שיקים שנפרעו, העמדת התובע לבדיקת מומחה לכתבי יד וכיו"ב.

אמת, סיפור הפניה למשטרה נראה בעייתי מאד, סמיכות זמני הפירעון למועד עזיבתו של הנתבע את הארץ לשנים רבות תורם גם הוא את שלו, מה פשר הוספת "בית הרוסים" ליד שם הנתבע-על כך אין תשובה עד לרגע זה ברם אין בכל אלו כדי לבסס קביעה פוזיטיבית כי הנתבע חתום על השיקים.

קשה מאד עד בלתי אפשרי להתרשם באופן ישיר ביחס למהימנותו של הנתבע כאשר כל השאלות והתשובות תורגמו ע"י אשתו לאחר שגם היא בקושי הבינה מה נשאל, הם שוחחו ביניהם בשפה שלא הייתה מובנת לאיש באולם ומטבע הדברים הוסיפה גם את מה שהיא יודעת.